ריגה באוקטובר

רקע: מדובר בטיול יום הולדת לאמא וטרום לימודים באוניברסיטה עבורי.

אפתח ואומר כי כשאמרתי לאמא שלי שהטיסה היחידה שרלוונטית לתאריכים שלנו היא לריגה, הייתי בטוחה שאני לוקחת אותה למדינת עולם שלישי. ההיפך הגמור!! עיר מדהימה ביופיה, קלאסית, אירופאית, ארכיטקטורה כל כך מגוונת, אנשים אדיבים (כמעט כמו הישראליים), כולם דוברי אנגלית אם כי דוברי הרוסית ממש ירגישו שם בבית, לא מפחיד להסותבב בלילה ואפילו רצוי כי העיר העתיקה פשוט מדהימה בלילה.

לכל מי שמתכנן טיסה, דעו לכם כי באמצע נובמבר יחגגו שם 100 שנות עצמאות (על אף שבפועל הם עצמאיים רק 29 שנים…) וזו הולכת להיות חגיגה מטורפת ותקופה יפה מאוד, לדעתי שווה.

WIZZAIR. סגרתי את הטיסה ביום ראשון (למען האמת זה כבר יום שני) ב00:30 בלילה, ביום שני ב11:20 בבוקר כבר המראנו. הוספתי מזוודה על 20 קילו בהלוך ו32 קילו בחזור.

מלון:

כל החויה שלנו עם בית המלון הייתה מאוד שלילית עד כדי כך שבזבנו 11 שעות (!!!) בתחנונים לקבל חדר נורמלי. לא ארחיב כי בסופו של העינוי וההשפלה, אחרי שיחות של שעות על גבי שעות, הסכימו להחזיר לנו 50% מהשהות במלון. בקצרה: הגענו למלון rixwell konventa seta. כל העניין התחיל מזה שלא מצאו את ההזמנה שלנו. הפקידה במלון הגדילה ראש, התקשרה למלון wellton hotel & spa (אותה רשת מסתבר), והשיגה לנו מלון באותו מחיר ללילה באותו סכום שהיינו אמורות לשלם להם (לצורך העניין 41 יורו ומחיר באותו לילה למלון היה 51 יורו). Wellton מלון מקסים ומומלץ מאוד. מאידך, מצטערת על הרגע בו דרכה כף רגלי בריקסוול. חדרים ישנים, בלי תאורה, מחצית מהחדרים עם טלוויזיות מקולקלות, מחציתם השני רחוק מאוד מהמעלית והשירות נוראי. רק המיקום טוב.

ללטביים יש משהו שאצלנו טעון שיפור, סתיו. השלכת אלוהים, השלכת. צבעי המייפל שעטפו את העיר הזו, עד שלא רואים לא מבינים. מזג האוויר היה מצויין. ממוצע של 12 מעלות – צעיף דק, כפפות, גרביון מתחת למכנס ונעלי UGG עשו את העבודה. רוב הזמן הייתה שכבת עננים מכובדת שהסתירה את השמש, אך לא ירד גשם למזלנו.

רשת מסעדות LIDO: דובר עליה רבות – מדובר ברשת מסעדות בסגנון בופה, על כל סוג אוכל משלמים. אם לוקחים צלחת סלטים ניתן למלא אותה בכל פעם, כן, גם אם לוקחים את הצלחת הקטנה (צלחת גדולה – 4.40 יורו, צלחת קטנה – 2.40 יורו). למי שלא אוכל בשר בחו"ל/צמחוני, יכול למצוא שם תפוחי אדמה בשמנת/בשמיר/בתנור, אורז לבן/עם ירקות/בסמטי עם גזר (מומלץ), מרק בורשט/דלעת/פטריות וכו'. ישנם מספר סניפים, אנחנו אכלנו בשלושה מהם. הגדול ביותר נמצא בקניון SPICE(ספיצה).

רשת WOK TO WALK: רשת מוכרת שלאחרונה פתחה סניף בתל אביב. הלקוח מרכיב לעצמו את המנה החל בסוג הפסטה וכלה בסוג הרוטב והתוספות. מחירים נוחים.

בית קפה CHEZ OLIVIER CAFÉ ברחוב JANA IELA: בית קפה מקסים בבניין יפייפה!! הזמנו תה ועוגת נפוליאון (אחת הטעימות שאכלתי) בערך ב4 יורו.

Folkklubs ALA pagrabs: בכל יום שלישי יש במסעדה ערב פולק. נגנים, זמרים, אוכל, בירה וריקודים. מתחיל בשעה 21:00 אבל כבר 20:30 אין מקום לשבת. תפסנו מקום וחצי על הבר. חוויה נחמדה, מחירים לא זולים.

MOONshine: בר-מסעדה בסגנון שנות ה-50. מקום יפייפה הממוקם במרכז העיר העתיקה וכולל עיצוב מדהים האופייני לדיינר באותה תקופה – פוסטרים, אורות ניאון, מילקשייק, אלביס ומרלין מונרו. המחירים די יקרים אבל האווירה מיוחדת.

בית התה apsara tea house – מדובר בבית תה הממוקם על גדות הנהר. בקומה העליונה הישיבה היא עם כריות על הרצפה עם נוף לנהר או לפארק. בית התה מציע כ30 סוגי תה המחולקים לקטגוריות שונות. שילמנו כ8 יורו לשני קנקני תה שעדותה של אמי אומרת כי כל אחד מכיל בין 3 וחצי ל4 כוסות, שתי עוגיות שוקולד צ'יפס ושתי עוגיות גבינה ועגבניות מיובשות. בשביל לשבת למעלה כל לקוח חייב להזמין קנקן תה וזה לא הcup of tea שלי, אז אמי הקריבה את עצמה למעני ושתתה את כל שני הקנקנים לבדה וגם נהנתה מזה. הערת ביניים: מדובר בפרסיה ששותה תה 3 פעמים ביום ביום פחות טוב ובית התה הייתה על גבול הגשמת חלום עבורה. ממש ממולץ אחרי יום של הליכה מרובה ומזג אוויר קודר. מאוד מפנק.

קניות:

ספיצה – spice: קניון ענק הממוקם לא רחוק משדה התעופה. הקניון עצמו די יוקרתי הכולל בתוכו מותגים יקרים מאוד ומעט חנויות במחירים נוחים (ניו-יורקר). בקניון הזה יש גם את הסניף הגדול ביותר של מסעדת לידו.

Stockmann: קניון בסגנון המשביר לצרכן. יקר מאוד וגם הוא כולל בתוכו המון מותגים יקרים

ככה שמיצינו אותו תוך דקות ספורות.

Origo: קניון נחמד עם חנויות מכל הסוגים (נייק, פארמים, תיקים, ביגוד, הנעלה וכו').

השוק המקורה: מדובר במתחם של חמישה האנגרים עם הכל מהכל: בשר, דגים, גבינות, ירקות, פירות, ביגוד, הנעלה וכו'. בנוסף, מחוץ לשוק ישנו מתחם המיועד לפרחים בלבד. הלטביים מתייחסים לעניין הפרחים די ברצינות ומייצרים זרים ענקיים ומרשימים. רק בשביל זה שווה להגיע לשוק.

לגבי שני הקניונים האחרונים והשוק – המלצה שלי: שלושתם ממוקמים במרחק הליכה אחד מהשני ולכן שווה לתכנן את הביקור בהם ביחד.

רשת חנויות kilomax: מדובר ברשת חנויות יד שניה. חייבת לציין כי חלק רב מהמוצרים שנמכרו בחנות היו עוד עם הטיקט עליהם/במצב חדש. את המוצרים שרוכשים יש לשקול במשקלים הפרוסים ברחבי החנות בכדי לדעת מה מחיר המוצר. המחיר הוא 20 יורו לקילו בגדים. אנחנו קנינו 3 קילו בגדים ככה שיצא לנו קרוב ל60 יורו לכ17 מוצרים. (כמובן ששכחתי לבקש החזר מס…)

קניון galerija riga: הקניון נמצא מחוץ לעיר העתיקה, קניון של שמונה קומות, די יקר, עם סניף ענק של H&M. בקומה השמינית יש מתחם מסעדות על הגג. במקרה הגענו לשם והתגלתה בפנינו תצפית מדהימה.

קניון galerija center: נמצא בלב בעיר העתיקה. יש אליו כמה כניסות מכמה כיוונים. קניון יוקרתי.

מילה על החזר מס: ניתן לקבל רק מסכום של 44 יורו באותה קניה. משמע, אם קניתי ב3 סניפים שונים של H&M, אצטרך לקחת את כלל המוצרים שלי, להחזיר אותם ו"לקנות מחדש" באותו סניף. אחרי הפרוצדורה המיותרת הזו, לוקחים את השקית וסוגרים אותה בנייר דבק של global blue, המוכר/ת מציין/ת את פרטי הקניה על הטופס המיועד, את שמכם המלא עפ"י הדרכון וחתימה של החנות. אני לא עשיתי את זה כי שכחתי וכבר היה מאוחר מדי אבל לפי מה שהבנתי מהסיפורים, כשמגיעים לשדה לא שולחים את המזוודה, הולכים אחרי הבידוק הבטחוני לעמדת גלובל בלו, מציגים את הקבלה עם האישור של החנות ואת המוצרים אותם קניתם (לא סגורה על זה שבאמת מבקשים לראות אבל אני לא הייתי לוקחת סיכון) וחוזרים לשלוח את המזוודה מבלי להמתין בתור. את הכסף אפשר לקבל במזומן או באשראי.

לגביי סיילים: כמעט ולא היו, אבל מי שרוצה, מוצא.

בכל יום בשעה 10:00 מתקיים סיור חינמי שיוצא מכנסיית סנט פיטר על העיר העתיקה. בשעה 12:00 יוצא סיור הנקרא סיור אלטנרטיבי – מחוץ לעיר העתיקה. אנחנו לקחנו את הסיור של העיר העתיקה. ניתן לזהות את המדריך בכך שנושא איתו מזוודה בלויה בצבע צהוב עם כרטיס מדריך. הסיור מתמקד בהיסטוריה של העיר העתיקה, מבנים חשובים וכו'. הסיור מקנה מידע על המסורות, על ההיסטוריה ונותן לתייר הצצה קטנה לתרבות של העיר. ביקרנו ברובע בו ניתן לראות את שלושת הכנסיות הגדולות של ריגה וקיבלנו הסבר על ההיסטוריה הדתית של העיר ועל ההשפעות שינקה מכלל כובשיה לאורך השנים. ביקרנו בבית הראשים השחורים, קיבלנו הסבר על "עץ חג המולד ראשון", שלושת האחים – שלושה בניינים צמודים שכל אחד מהם נבנה במאה אחרת (הותיק מביניהם היה בשיפוץ מה שמנע ממני להוציא תמונה יפה…), השער השוודי – קרוי כך בשל העובדה שעומד שם מתקופת הכיבוש השוודי על לטביה, בית הממשלה, בית החתול, בית הכנסת היהודי היחידי בריגה (אם רוצים להיכנס לבית הכנסת יש לקחת בחשבון כי כניסה עולה 3 יורו לכרטיס רגיל, 1.5 יורו לסטודנט/בעל תעודת נכה), מבנים חשובים, ארכיטקטורה וסיפורים היסטוריים.

את הסיור שלנו הדריכה בחורה מקסימה בשם ריימונדה. בחורה פלפלית, כריזמטית, חביבה וחברותית. בסיור שלנו היו קרוב ל60 איש (!!!!!). בדרך כלל יש שני מדריכים ואם יש עומס הקבוצה מתפצלת, אך המדריך השני טס לגמניה באותו יום ולכן היינו כמות כזו גדולה. אחרי הסיור, הלכנו לראות את פסל החירות. כל שעה עגולה ישנו טקס החלפת משמרות בין שני חיילים העומדים על המשמר. בקרבת מקום נמצא גשר המנעולים.

תחבורה:

מוניות – הורדתי את אפליקציית taxify. שימו לב! יש להוריד את האלפיקציה במקום בו ישנה יכולת קבלת SMS. מכניסים את פרטי התשלום, מגדירים את מקום האסיפה ומקום ההורדה, רואים כמה דקות המתנה, מאשרים את ההזמנה והתשלום מתבצע. המחירים מאוד נוחים. מהמלון לשדה התעופה באמצע הלילה שילמנו 8.6 יורו וחיכינו כדקה.

מהשדה לעיר העתיקה – ניתן לקחת מונית כמובן, אך ישנה אופציה של נסיעה בתחבורה ציבורית. נסיעה עולה 1.15 יורו לנוסע ואת הכרטיס ניתן לקנות בקיוסק מחוץ לשדה. כשיוצאים מהשדה פונים ישר ימינה, הולכים כ100 מטר ומגיעים לקיוסק. שם ניתן גם לקנות כרטיס סים מקומי למי שמעוניין (הזול ביותר עולה 3 יורו לשבוע וכולל שיחות, הודעות ואינטרנט ללא הגבלה). הקווים שמגיעים לעיר העתיקה הם קו 22 באוטובוס או קו 322 מיניבוס (שתיהם מאותה תחנה). כדי להגיע לתחנת האוטובוס יש לחצות את הכביש ומין חניה ולהמשיך ימינה.

מחירים לכרטיס משולב – כרטיס נסיעה ל24 שעות עולה 5 יורו לנוסע לכל סוגי התחבורה. נסיעה בודדת עולה כ1.15 יורו. ניתן לקנות גם כרטיס עם מספר מסויים של נסיעות במחיר מעט יותר מוזל.

אציין כי בריגה אין מטרו. יש מיניבוסים, אוטובוסים וחשמליות.

מוזיאון השואה – מוזיאון פתוח ללא עלות. המוזיאון בנוי מתחנות שכל תחנה מספרת סיפור ומתמקדת בנושא אחר. ישנה תחנה המתמקדת בשואת העם הארמני, תחנה המדמה קרון רכבת הזהה לקרונות הרכבת שנעשה בהן שימוש באותה תקופה, תחנה שמציגה צריף קטן של שתי קומות ובו גרו 30 משפחות באותה תקופה. ניתן לקבל דף הסבר בעברית עם פירוט והסברים על כל תחנה.

מוזיאון ההיסטוריה של הטבע – מדובר במוזיאון של ארבע קומות. מתאים יותר לילדים. המחיר יצא לנו 4 יורו לשתינו. 2 יורו לסטודנט, 2 יורו לאדם בעל תעודת נכה.

מוזיאון השוקולד – מדובר במוזיאון שמציג את ההיסטוריה של מותג השוקולד laima. המוזיאון מורכב משני חדרים. בחדר הראשון יש סקירה היסטורית של החברה, סרטונים המציגים את הליך ההכנה של השוקולד, הדפסת הקדשה אישית על שוקולד וההילייט של כל המוזיאון הוא מפל השוקולד המיוצר מ70% קקאו. החדר השני הציג עוד קצת מההיסטוריה של החברה. בנוסף, מקבלים כרטיס עם ברקוד, מכניסים אותו למכונה וניתן לצלם סרטונים קטנים, תמונות או גיפים עם כל מני רקעים של שוקולד. מאוד מתאים לילדים. המחיר די יקר. 5 יורו אחרי הנחת סטודנט/בעל תעודת נכה. המחיר הרגיל לדעתי הוא 7 יורו. ניתן לעשות סדנת שוקולד שעולה 9 יורו אך יש לבדוק את את השעות בהן יש סדנאות.

גן חיות – כניסה לגן החיות עלתה 8 יורו לשתינו: בעל תעודת נכה – 3 יורו, סטודנט – 5 יורו.

המלצה שלי, גן החיות ומוזיאון השוקולד במרחק 30 דקות נסיעה מהעיר העתיקה עם קו 11 בחשמלית. לדעתי כדאי לשלב את שתיהם באותו יום.

יצא ארוך. מקווה שמפורט ומובן, אך כמובן שאם יש שאלות אתם מוזמנים לשאול ואענה בשמחה!!